היכן ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא ?

בימינו שכל אחד דואג לעצמו ולא רואה ממטר את האנשים הקרובים אליו (גיאוגרפית).

כמובן שזו לא הכללה גורפת ועדיין ישנם כאלה שבהחלט איכפת להם מהסביבה, חברים, קרובים וכו'.

קיבלתי השבוע דף מצולם מהעלון של קיבוץ בעמק הירדן, זהו קיבוץ שנעים לבקר בו וכיף לחיות בו, זה לא הקיבוץ שלי אבל יש לי שם משפחה קרובה עם נכדות ונכד חדש.

הקיבוץ הנ"ל הוא אשדות יעקב איחוד כן הקיבוץ של שרל'ה שרון מהשירים. בקיבוץ הזה יש מנהג (אחד מני רבים) מאוד מאוד חיובי של נתינה ועזרה לזולת, שהפך למסורת וכולם משתתפים בו בחיוך ובאהבה גדולה ובייחוד המשפחות הצעירות.

כל משפחה לאחר הלידה ולאחר שהאם והתינוק/ת חוזרת הביתה למשך שבוע או יותר ולפי תור וסדר, משפחות אחרות בקיבוץ דואגות להביא לבית משפחת היולדת ארוחות מלאות ובכמויות גדולות שחס וחליליה לא יחסר.

כל ערב ארוחה אחרת ממשפחה אחרת עם כלים אחרים ממש יצירות מופת וטעימות, (בתוכנית המאסטר שף יש להן מקום מכובד).

המנהג היפה הזה של הדאגה לאם טרייה שרק ילדה שתוכל לנוח ולטפל בתינוק/ת שדורש/ת המון תשומת לב שבה את ליבי (גם נהניתי עם 3 תינוקות).

מסתבר שבטבע קבוצות  של חיות או עדרים שונים מתנהגים בצורה דומה ועוזרים לאם ולגור.

בערוץ "נשיונאל גיאוגרפיק" ראיתי לא מזמן פילה שהמליטה על דרך, רק שהופיעו הסימנים של ההמלטה כל העדר בראשות הפילה המנהיגה הקיפו את הפילה הצעירה במעגל וממש הגנו עליה ועל הגור שלא אחר לצאת, אפילו לכלי הרכב לא נתנו לעבור.

הרבה דברים לא יפים אומרים על "הקיבוצניקים"  אבל התנהגות כזאת למופת של חברות ודאגה לזולת לא רואים הרבה במקומות אחרים.

ולכם חברי אשדות יעקב אשריכם שזכיתם לחיות בקהילה כל כך טובה ותומכת.
יישר כוח